<h1>צרור הכסף הארוך, דרך ב' שער י"ד</h1>
<h2>דף קב:</h2>
וכתב הר"ם פ"ה, המשתתף עם חבירו בסתם לא ישנה ממנהג המדינה באותה סחורה ולא יוליכנה למקום אחר ולא ישתתף בה עם אחרים [ולא] יפקיד ביד אחרים ולא יתעסק בסחורה [אחרת] ולא ימכור בהקפ(ד)ה אא"כ התנה מתחילה או שעשה מדעת חבירו. עבר ועשה שלא מדעת חבירו ואחר כך הודיעו והסכים למעשיו ה"ז פטור. ואין כל הדברים האלו צריכים קנין אלא מדברים בלבד. וכתב, שאם עבר בכל הדברים, (ו)כל פחת שיבוא מחמת שעבר חייב לשלם לבדו. ואם היה שם שכר מחמת שעבר, השכר לאמצע כפי שהתנו ביניהן בשכר. וכבר כתבתי דין השליחות.
ולא ישתתף אדם עם הגוי, שמא יתחייב לו ויצטרך לישבע בע"ז שלו, ולא יעשה אדם שותפות מדברים האסורים כגון נבלות, ולא בטרפות ושקצים ורמשים ותרומות. ואם עבר ועשה השכר לאמצע. וכתב ר"ם ז"ל פ"ה שאם הפסיד הפסיד לעצמו אותו שקנה מפני שעבר.
<h2>דף קטז:</h2>
גרסינן בפרק הגוזל בתרא, שיירה שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליהם גייס וטרפה ועמד אחד מהם והציל, הציל לאמצע. ואם אמר לעצמי אני מציל, הציל לעצמו. ודוקא באמר, אבל לא אמר לא. וכן כתבו ר"ם פ"ה דשלוחין.
תוספתא [ב"ב פ"ח ה"ט]. שותפין שמחלו עליהם מוכסים, מחלו לאמצע. ואם אמרו משום פלוני מחלנו, מה שמחלו מחול לו.
